ניהול הליך גירושין
ניהול הליכים שעל בני הזוג להסדיר, בעת פרידה או פירוק התא המשפחתי
הליך גירושין הוא כינוי למספר הליכים שעל בני הזוג להסדיר, בעת פרידה או פירוק התא המשפחתי. תביעת גירושין כוללת בקשה לפירוק הנישואין בבית הדין הרבני, כלומר קבלת גט. מאחר ובכל הליך גירושין ישנם נושאים נוספים על הפרק שיש להחליט לגביהם – משמורת הילדים והסדרת זמני השהות, חלוקת הרכוש, גובה סכום דמי המזונות ועוד, תביעת גירושין "כורכת" תביעות נוספות להסדרת היבטים אלו.
משמורת ילדים והסדרי שהות
משמורת ילדים וקביעת הסדרי שהות הם הנושא המהותי ביותר שעל בני זוג שנמצאים בהליך גירושין להסדיר. אין חולק, כי זהו הנושא הכאוב ביותר בפן הרגשי, הנוגע להליך זה.
באופן כללי, משמורת ילדים יכולה להתחלק לשלוש אפשרויות שונות:
1. משמורת לאב או לאם;
2. הסדרי שהות הנקבעים לטובת ההורה אשר לא נהנה ממשמורת מלאה על הילדים;
3. החלטת הצדדים על הורות משותפת.
חלוקת הרכוש המשותף
במסגרת הליך הגירושין יש לחלק בין בני הזוג את הרכוש המשותף שצברו במהלך חייהם המשותפים. כרכוש משותף, אותו צברו הצדדים יחדיו במהלך חייהם המשותפים אפשר לציין את דירת המגורים, רכבים, מוניטין עסקי, קרנות נאמנות וקופות גמל ומגוון סוגי רכוש נוספים. לעיתים ישנם מקרים שבהם בני הזוג מגיעים לנישואין כאשר יש ברשותם רכוש אישי שצברו בעצמם מהלך חייהם, שלכאורה אין לו נגיעה לבן או לבת הזוג.
הסדר איזון משאבים
מבחינה משפטית, עניין חלוקת רכוש בין בני זוג, מוסדרים בחוק הנקרא "חוק יחסי ממון, התשל"ג – 1973". חוק זה קובע את ברירת המחדל עבור חלוקת רכוש בגירושין. ברירה זו נקראת "הסדר איזון משאבים" – בהתאם לחוק יחסי ממון, בעת גירושין או "פקיעת נישואין" כלל הנכסים של בני הזוג יאוזנו בצורה שווה ויחולקו בצורה שווה בין בני הזוג. לחוק זה ישנם גם חריגים, ואלו סוגי הרכוש, כפי שקבוע בסעיף 5(א) לחוק יחסי הממון אשר לא יובאו בחשבון במסגרת איזון המשאבים בין הצדדים וביניהם ניתן למנות את קצבאות הזקנה וקצבאות המשולמות כתוצאה מנכות. חריג נוסף הקבוע בחוק יחסי ממון, ושלא יילקח בחשבון במסגרת הסדר איזון משאבים, הוא רכוש אשר קיבל כל אחד מבני הזוג לפני הנישואין או רכוש שקיבל אחד מבני הזוג במתנה או בירושה, במהלך חיי הנישואין. חריג נוסף להסדר איזון משאבים בהתאם לחוק יחסי ממון, מתייחס למצב שבו הסכימו בני הזוג בכתב על רכוש שלא יאוזן ביניהם, היינו, חתמו על "הסכם ממון".
פירוק שיתוף
פירוק שיתוף בין בני זוג רלוונטי במקרים שבהם אין בין בני הזוג הסכמה לדרך חלוקת דירת המגורים המשותפת. לשם כך, מוגשת תביעה ל"פירוק שיתוף". לעיתים אחד מבני הזוג מעדיף להישאר בדירה ולהמשיך לגדל בה את הילדים ואילו בן הזוג השני מעדיף למכור אותה מאחר ועליו למצוא דיור חליפי. במקרים מעין אלו, הפתרון הוא להגיש תביעה לפירוק שיתוף. מדובר בתביעה שמטרתה לאכוף על בן הזוג להסכים למכור את דירת המגורים המשותפת. הדין הרלוונטי לתביעות פירוק שיתוף הוא חוק המקרקעין, תשכ"ט-1968. חוק זה קובע, כי אדם השותף למקרקעין מסוים, רשאי בכל זמן לבקש לפרק את השיתוף במקרקעין. כך גם כאשר ה"שותפים" הם בעל ואישה או בני זוג שאינם נשואים. עם זאת, תנאי בלעדי לפירוק השיתוף הוא, כי דירת המגורים שייכת לשני בני הזוג וכפועל יוצא, גם רשומה על שמם. כאשר מוגשת תביעה כזו, לבית המשפט יש סמכות לכפות על בן הזוג ה"סרבן" את פירוק השיתוף. בין היתר, בית המשפט יכול למנות כונס נכסים ולהטיל עליו את מכירת הדירה.
מאחר ובישראל הן בתי המשפט לענייני משפחה והן בית הדין הרבני הינם בעלי סמכויות מקבילות בתביעות הקשורות לגירושין, חשוב לבחור בערכאה המשפטית הטובה ביותר עבורכם.
ניהול הליך גירושין היא מלאכה מורכבת, הן בהיבט המשפטי והן בהיבט האישי-רגשי.
כל אחד מהצדדים רוצה לסיים את הליך הגירושין ולהמשיך בחייו. לכן, כדי לעבור ולסיים את ההליך בצורה המהירה והמטיבה ביותר חשוב מאוד שההליך ינוהל על ידי עורך דין לענייני משפחה.
תחומי עיסוק נוספים