התנגדות לצוואה
התנגדות לצוואה:
הליך ההתנגדות לצו קיום צוואה נולד רק לאחר שהוגשה לרשם הירושות בקשה לקיום הצוואה. התגובה להגשת הבקשה לקיום הצוואה המכונה התנגדות לצוואה היא זו שפותחת את ההליך המשפטי להתנגדות כנגד הצוואה. לאחר הגשת ההתנגדות יעביר אותה רשם הירושות לבית המשפט לענייני משפחה שבמחוז מגוריו של המנוח לשם דיון.
כל צוואה ניתנת לתקיפה בבית המשפט באמצעות הגשת התנגדות לצוואה.
במקרה שהשופט משתכנע שההתנגדו מוצדקת, יש לו סמכות לבטל את הצוואה, ואז חלוקת העזבון מתבצעת או על סמך צוואה קודמת שהשאיר הנפטר, או על-פי ברירת המחדל המפורטת בחוק הירושה.
התנגדות לצוואה יכולה לנחול הצלחה בעיקר אם מוכיחים אחד או יותר מהפרמטרים הבאים:
• המנוח לא היה כשיר לערוך צוואה בשעת עריכת הצוואה (הכוונה היא לכשירות מנטלית, למשל היה חולה בדמציה, הכרה מעורפלת וכו'). לעיתים גם אם מוכיחים שהמנוח לא היה מודע להיקף רכושו בעת עריכת הצוואה, יש בכך כדי לקבוע אי כשירות ולפסול את הצוואה.
• הוכחת השפעה בלתי הוגנת על המנוח.
• מעורבות יתר של הזוכה בצוואה בעריכתה – יש בה כדי להוביל לפסילת הצוואה.
התנגדות לצוואה יכולה לנחול הצלחה בעיקר אם מוכיחים אחד או יותר מהפרמטרים הבאים:
- המנוח לא היה כשיר לערוך צוואה בשעת עריכת הצוואה (הכוונה היא לכשירות מנטלית, למשל היה חולה בדמציה, הכרה מעורפלת וכו'). לעיתים גם אם מוכיחים שהמנוח לא היה מודע להיקף רכושו בעת עריכת הצוואה, יש בכך כדי לקבוע אי כשירות ולפסול את הצוואה.
- הוכחת השפעה בלתי הוגנת על המנוח.
- מעורבות יתר של הזוכה בצוואה בעריכתה – יש בה כדי להוביל לפסילת הצוואה.
