צו קיום צוואה
במות אדם זכאים יורשיו לרשת את נכסיו. במצב זה מבחינים בשני מצבים:
מצב אחד – כאשר אדם נפטר מבלי שהותיר צוואה בה הורה כיצד ברצונו שיחולקו נכסיו לאחר מותו, קובע חוק הירושה כיצד לחלק את אותם נכסים.
המצב השני – הוא כאשר הנפטר הורה במהלך חייו, כיצד ברצונו שיחולקו נכסיו לאחר מותו, ובמילים אחרות:
הותיר צוואה.
בקשה לצו קיום צוואה הינה בקשה המוגשת לרשם לענייני ירושה כדי שהצוואה תיכנס לתוקף. על-פי דיני הירושה, הבקשה תוגש על-ידי היורשים הרשומים בצוואה או מי שטוענים להיות היורשים ויש להם עניין במימוש צוואה לאחר פטירת האדם שהותיר אחריו צוואה.
בעניין זה יש נטייה לבית המשפט לאפשר גם לכל מי שמעוניין בדבר, למשל נושה של יורש, להגיש בקשה שכזו.
צו קיום צוואה מצהיר על תוקפה של הצוואה ונכונותה. לכן לא ניתן למכור דירה, להעביר כספים מחשבון הבנק או לעשות כל פעולה שהיא ברכוש המנוח, מבלי שצו קיום צוואה יהיה בידיכם.
לאחר מות המוריש, הדרך לקבלת צו קיום צוואה בנויה ממספר שלבים:
- חתימה על בקשה למתן צו קיום צוואה אצל עורך הדין אשר מוודא כי הדבר נעשה כנדרש.
- עורך הדין יגיש את הבקשה ללשכת הרשם, שבאזור סמכותו היה מקום מושבו של המוריש (במקרה של תושב זר – בהתאם למקום הימצאות נכסיו). לשכות הרשמים לענייני ירושה מצויות בתל אביב, חיפה, נצרת עילית, ירושלים ובאר שבע.
- עובדי לשכות הרשם לענייני ירושה בודקים, בין היתר, אם קיים תיק קודם בעניינו של המנוח ואם הפקיד צוואה בעבר, ודואגים לפרסם בציבור הודעה על הגשת הבקשה.
- העתק הבקשה המוגשת ברשם עובר לתגובת האפוטרופוס הכללי, שישיב תוך 45 ימים באופן אחד משלושה: "הודעה על כוונה שלא להתערב בהליכים" – כלומר, לאפוטרופוס הכללי אין התנגדות לאישור הבקשה."הודעה על כוונה להתערב בהליכים"- כלומר, האפוטרופוס הכללי מבקש מבית המשפט לקיים דיון בבקשה, ואז התיק יועבר לבית המשפט לענייני משפחה המתאים. דרישה להשלמת פרטים חסרים.
- לאחר קבלת תגובת האפוטרופוס הכללי ולאחר שחלפו המועדים להגשת הודעת התנגדות, יינתן צו קיום צוואה.
מקרים בהם הצו יועבר לבית המשפט לענייני משפחה
- הוגשה התנגדות לבקשה.
- המדינה היא צד לבקשה.
- היועץ המשפטי לממשלה יזם את הבקשה או הצטרף אליה.
- האפוטרופוס הכללי מייצג בבקשה חסוי, קטין או נעדר.
- מדובר ב-צוואה בעל פה.
- קיים בצוואה פגם והיא לא נעשתה על פי תנאי החוק, למשל בצוואה בעדים לא היו שני עדים.
- מקרים בהם לא ברור אם חל הדין הישראלי או דין מדינה אחרת, למשל כשהנפטר מת בחו"ל אבל נכסיו היו בארץ.
- הרשם לענייני ירושה החליט מכל סיבה שהיא, להעביר את הבקשה לבית המשפט לענייני משפחה.
