אני מבינה למה את לא באה יותר לערבי הבנות שלנו כשאנחנו מזמינות אותך. קשה לך לשמוע אותנו מדברות על בעיות "רגילות" עם הילדים, כשאת היית נותנת הכל רק בשביל בעיות כאלו.

אני רואה את הטלפון שלך, תמיד דלוק, תמיד בהישג יד. מחכה להודעה, לשיחה, לסימן חיים כלשהו. רואה איך את מסתכלת עליו בכל כמה דקות, בתקווה שאולי, אולי הפעם…

אני מעריצה את הכוח שלך. איך את ממשיכה לקום כל בוקר, ללכת לעבודה, לחייך לאנשים שלא מבינים. איך את ממשיכה לשלוח הודעות, לקנות מתנות, לשמור על קשר גם כשאין תגובה.

חברתי היקרה, אני רוצה שתדעי:

• אני כאן בשבילך, תמיד. גם אם את לא מרגישה שאת יכולה לדבר, אני פה להקשיב.
• את אמא מדהימה. האהבה שלך לילדים שלך ניכרת בכל דבר שאת עושה.
• אני מאמינה שיום אחד, הילדים שלך יבינו. הם יראו את האהבה, את המסירות, את ההתמדה שלך.

עד אז, אני פה. להחזיק לך את היד, לחבק אותך כשקשה, ולהזכיר לך כמה את חזקה ואהובה. כי את, חברתי, את לא רק אמא – את גיבורה.

פגשתם מישהי שזו המציאות שלה?
תחבקו אותה חזק, כי היא עוברת גיהנום ותשלחו אותה אליי, אני אייצג אותה ואלווה אותה עד לחידוש הקשר עם הילדים שלה.