סיפור אישי על סגירת מעגל

לפני לא מעט שנים הגעתי עם עורך דיני לדיון בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון.
זוכרת עד היום את התחושה – לשבת באולם, מדברים עליי אבל אני צריכה לשתוק ולא להגיב.
לראות איך עורך הדין שלי בכלל לא רואה אותי ואיך עורכי הדין של שני הצדדים עושים הכל כדי לא להגיע להסכמות ולא לסיים את המחלוקות בדרכי נועם ובהבנות עד כמה שניתן.

אני זוכרת את התחושה זוחלת בי והופכת את הכעס וחוסר האונים לשליחות.
אני זוכרת את הרגע שבו החלטתי:  אני אהיה עורכת דין שעושה את זה אחרת! אני אלחם על מנת לעזור לזוגות לסיים את המחלוקות בדרך של הסכמים וגישור גם לטובתם הם וגם לטובת ילדיהם, ואעזור לאנשים שלא מעוניינים להוסיף עוד רעל וויכוחים למערכת היחסים הטעונה ממילא, שנמצאת גם כך לפני סופה.
והנה השבוע סגרתי מעגל.
הגעתי לאותו בית המשפט, לאותו אולם דיונים, הפעם כעורכת דין מייצגת, ונכנסתי לאולם עם תחושה של ניצחון – עשיתי זאת!

עברתי את כל הדרך של לימודי התואר, ההתמחות, הלימודים לבחינות הלשכה והמבחנים עצמם והנה חזרתי לאולם בית המשפט כמנצחת!

והיום אני מייצגת בדיוק כמו שהבטחתי לעצמי – אני קודם כל רואה את הלקוחות שלי, מבינה כמה קשה להם המעמד ועושה הכל על מנת להקל עד כמה שניתן – להרגיע את גובה הלהבות ולנסות ליצור הסכמות ולא מלחמות נוספות, כי בסופו של דבר כשמצליחים  זה רווח של כולם.